<h1>ספר השולחן הלכ' ק"ש שער שני</h1>
<h2>דף כח:</h2>
[ברכות י"ג ע"ב] ת"ר שמע ישראל י"י אלקנו י"י אחד, עד כאן צריך כונת הלב דברי רבי מאיר, אמר רבא הלכה כרבי מאיר, ואמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה בפסוקא קמא צערן מכאן ואילך לא תצערן, פירוש אם ראיתני מנמנם צערני עד שאנער יפה בפסוק ראשון. לפיכך הקורא את שמע ולא כיון לבו בפסוק ראשון, שהוא שמע ישראל י"י אלקנו י"י אחד לא יצא ידי חובתו. והשאר אע"פ שלא כיון לבו יצא, ואפילו היה קורא בתורה כדרכו או שהיה מגיה את הפרשיות האלו בזמן קריאת שמע אם כיון לבו בפסוק ראשון אע"פ שלא כיון לבו בשאר הדברים יצא ידי חובתו, וכן כתב הרב משה בר' מימון ז"ל, נמצאת אתה אומר אפילו בדיעבד צריך כונה בפסוק ראשון. וכונה זו לא סוף דבר לצאת ידי חובה, שכבר פסקו הגאונים ז"ל בכל מצות אין צריכות כונה, אלא כונת הענין בלב אנו אומרין, כלומר שלא יהרהר בדברים אחרים כדי שיקבל עליו מלכות שמים בהסכמת הלב, וכמו שצריך לכוון ברכה ראשונה של תפלה. והטעם לזה שבשאר מצוות שהן מצוות עשייה כל שעשה מצותו אע"פ שלא נתכוון לה הרי קיים מצות עשייתו אלא שאין זה מן המובחר, אבל אלו שהן קבלת מלכות או סדור שבחים אינו בדין שיהא לבו פונה לדברים אחרים. לפיכך צריך כוונת הלב. כן פירש הרב רבינו רשב"א נ"ר.
<h2>דף לד:</h2>
ת"ר ק"ש ככתבה דברי רב[י] כתב ה"ר יצחק בן גיאת ז"ל לענין מי שאינו מבין בלשון הקודש, שאם אפשר לו ללמוד ולהבין יישר כחו, ואם אי אפשר לו ללמוד ולהבין יקרא, שהכל יודעין שענינה קבלת מלכות שמים, וכן לענין תפלה אע"פ שאינו מבין מתפלל שהרי רחמים בעלמא נינהו. ומטעם זה שליח צבור מוציא ידי חובת[ו] שאינו בקי ואינו מבין.
